top of page
חיפוש

כולם התחילו כפרויקטים צדדיים

מה משותף לרשימת החברות - Twitch, Udemy, Groupon, Twitter, Craigslist, Oculus, Khan Academy, Instagram ולמטוס של האחים רייט?



הם כולם התחילו כפרויקטים צדדיים!


פרויקטים צדדיים הם הזדמנות לחקור את העתיד - להשתמש בכלים הרלוונטיים ביותר של היום כדי ליצור פתרונות שאנשים אולי אפילו לא יודעים שהם צריכים עדיין.


פרויקטים צדדיים הם מקור מדהים להשראה, דרך להתנסות, ובמקרים רבים, רעיונות עסקיים טובים. אז למה לא לתת להם הזדמנות?


אל תתייחסו אל הרעיונות שלכם רק כאל הסחות דעת. תחשבו איך השוק נראה היום, לאן הוא יכול להתפתח בעתיד, ומי עשוי להשתמש ברעיונות האלה שתוציאו לפועל.


מי יודע, יום אחד רעיון הפרויקט הצדדי שלך עשוי להיות ברשימה הזו.


 

עם שוך הבאזז סביב רכישת הרשת החברתית טוויטר על-ידי אלון מאסק תמורת 44 מיליארד דולר, האם ידעתם שהיא התחילה בכלל כפרויקט צדדי?


השנה היא 2006, וחברה בשם אודיאו ממצבת את עצמה כמובילה בתעשיית הפודקאסטים ההולכת וצומחת. למרבה הצער, גם חברת אפל שמה לב לתחום שצובר תאוצה ומשלבת אותו בתוכנה הפופולרית שלה אייטיונס.


הנהלת אודיאו מבינה שהחברה בבעיה, ובמקביל לנסיונות לשמר את מיצוב החברה, הם מתחילים לבחון הזדמנויות עסקיות אחרות.


באותה התקופה עבד בחברת אודיאו בחור בשם ג'ק דורסי. לג'ק היה רעיון - רשת חברתית מבוססת טלפון שתודיע לחברים הקרובים שלך מה אתה עושה בזמן אמת. אם אתה צופה במשחק כדורסל מרגש למשל, מבלה עם בן או בת הזוג במקום רומנטי או אפילו שותה משקאות בבר מקומי, אתה יכול לפרסם את זה כדי שהחברים שלך יוכלו לראות.


באחד מערבי ההקאטון שיזמה הנהלת החברה כדי לחשוב על רעיונות חדשים לפיתוח, מציג ג'ק את הרעיון בפני חברי ההנהלה. הם אוהבים את זה! וג'ק מקבל אישור להתחיל ולפתח את הרעיון כפרויקט צדדי, במקביל לעבודתו בחברה. 5 חודשים אחרי זה, עולה הציוץ המסחרי הראשון.


בזמן שאפל כובשת את השוק עם פלטפורמת הפודקסטים שלה, טוויטר מקבלת חיים משלה והשאר היסטוריה.

 

לאורך שנות ה-80 וה-90 המאוחרות, עשרות חברות ניסו לפתח משקפי VR ולהפוך אותם להצלחה מסחרית. כולם נכשלו. הסיבות לכישלון היו מגוונות, החל מרכיבים יקרים מדי ועד מחשבי קצה חלשים להפעיל תוכנה ששווה לשחק בה. פאלמר לאקרי היה בן 15 כשהתאהב בקונספט של מציאות מדומה. כתחביב הוא היה אוסף ניסיונות מוקדמים של פיתוח משקפי VR ישנים. ממכירות חיסול בתעשייה ועד מכירות פומביות ממשלתיות פאלמר הגדיל את האוסף שלו מכל מקום שידו היתה משגת. הוא היה מצליח לעיתים אפילו לרכוש משקפיים ישנים שעלו פעם 100,000 דולר בפחות מ-100 דולר.


בסביבות גיל 16, פאלמר לקח על עצמו תחביב חדש, בניית משקפיים משלו. הוא לא היה מרוצה מהביצועים של כל מה שהשיג, ולכן הציב לעצמו מטרה - לבנות משהו טוב יותר. הוא בנה אבות טיפוס שהורכבו מהאוסף שלו, גרסאות משופרות של משקפי תצוגה שאחרים פיתחו, וגם בנה דגמים אחדים מאפס תוך שהוא משתמש בחלקים חדשים שרכש. באותה התקופה פאלמר הצעיר משתתף בשיעורים בקולג' האזורי לתואר בעיתונאות ובמקביל, עובד כמהנדס במעבדת המציאות המעורבת של USC, ומתנסה עם VR ותצוגות ראש.


באחד משיטוטיו הרבים ברחבי האינטרנט מוצא פאלמר את עצמו משוחח עם ג'ון קרמק, מייסד שותף של id Software, המתכנת הראשי של Doom, Wolfenstein 3D ו-Quake. דבר הוביל לדבר וג'ון שהתעניין אף הוא במשקפי מציאות מדומה, קיבל מפאלמר את אחד מאבות הטיפוס שפיתח. כמה חודשים לאחר מכן, משתתף ג'ון ב-E3 (תערוכת המשחקים הגדולה בתעשיה) ומדגים את אב הטיפוס שקיבל.


בתוך שבועות, האינטרנט עולה באש עם דיבורים על "פרויקט המציאות המדומה החדש של קרמק" ופאלמר שהיה בחצי הדרך לתואר העיתונות שלו, נושר מהקולג' כדי להקים חברה. ביוני 2012, קמה לה חברת OculusVR.


ב-1 באוגוסט 2012, משיקה אוקולוס קמפיין גיוס המונים צנוע בקיקסטארטר, היעד - גיוס 250,000 דולר. תוך 24 שעות הם מגייסים 670,000 דולר מ-2,750 אנשים, ותוך שלושה ימים הם עוברים את גבול מיליון הדולרים. בקמפיין הזה מגייסת אוקולוס 2.5 מיליון דולר וכשנתיים וחצי לאחר מכן נרכשת החברה על-ידי פייסבוק תמורת 2 מיליארד דולר.


 

בשנת 2009 עובד קווין סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטנפורד בן 27 בחברת נקסטסטופ, חברת סטרט-אפ המתחמה בהמלצות לאתרי תיירות. סיסטרום שעבד בעבר בגוגל וגם התמחה בחברת אודאו (לימים טוויטר), היה נטול הכשרה רשמית במדעי המחשב, למד לקודד בלילות ובסופי השבוע.


אחד מהניסיונות שלו היה פיתוח אב טיפוס של אפליקציית אינטרנט בשם Burbn, אשר נוצרה בהשראת חיבתו העזה למשקאות וויסקי משובחים ובעיקר לבורבונים. אפליקציית Burbn אפשרה למשתמשים חובבי הבילויים והמשקאות לבצע צ'ק-אין, לפרסם את התוכניות שלהם ולשתף תמונות שתייה. בעוד שאפליקציות מבוססות מיקום היו פופולריות מאוד, תכונת שיתוף התמונות של Burbn הייתה ייחודית.


במרץ 2010 כאשר סיסטרום משתתף במסיבה, הוא פוגש שני משקיעים מבייסליין ונצ'רס ואנדריסן הורוביץ. לאחר שהוא מציג להם את אב הטיפוס של האפליקציה שלו, הם מקיימים פגישה שלאחריה מגייס סיסטרום 500,000 דולר במימון ראשוני כדי להמשיך ולפתח המיזם. סיסטרום פורש מעבודתו, מגייס צוות ראשוני ויחד הם מחליטים להתמקד בדבר עיקרי אחד - שיתוף תמונות שצולמו במכשירי טלפון ניידים.


אפליקציית אינסטגרם הושקה ב-6 באוקטובר 2010, וצברה 25,000 משתמשים ביום אחד. בסוף השבוע הראשון הותקנה 100,000 פעמים, ועד אמצע דצמבר הגיע מספר המשתמשים לאחד מיליון.


רגע לפני ההנפקה הראשונית של אינסטגרם (IPO) ב-2012, פייסבוק רכשה את החברה תמורת מיליארד דולר במזומן ובמניות.


 

ג'סטין קאן, סטודנט לתואר בפיזיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, מחליט להרים פרויקט צד בזמן הלימודים ולתעד את חיי היומיום שלו בשידור חי. השנה 2005 וג'סטין מקים עם חברים פלטפורמת סטרימינג בשם, איך לא - Justin TV.


מחירי מצלמות הרשת וגם הפס הרחב צונחים, ולמרות שאנשים לא מתלהבים מתוכנית הריאליטי של ג'סטין, הם מאוד מתעניינים באיך הם יכולים להשתמש באתר כדי לשדר צילומי וידאו מקוונים משלהם. ב-2007 משנה הפלטפורמה כיוון ומתחילה לאפשר למשתמשים להזרים וידאו משלהם באינטרנט. למרות שלאתר היו קטגוריות רבות לתוכן, מדור המשחקים צומח במהירות יוצאת דופן.


ביוני 2011 עולה לאוויר פלטפורמה חדשה המיועדת במיוחד לתוכן משחקים. פלטפורמה זו זכתה לכינוי TwitchTV, התייחסות חכמה למונח "משחקי twitch", או כל מצב או אתגר במשחק וידאו שבודק את זמן התגובה של השחקן.


Twitch גדלה באופן אקספוננציאלי בשנה הראשונה שלה כפלטפורמה עצמאית, ועד מהרה היא צוברת למעלה מ-3 מיליון מבקרים ייחודיים בכל חודש. בסוף שנת 2012 לפלטפורמה כבר למעלה מ-20 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש, ובאוגוסט 2014 רוכשת אמזון את Twitch תמורת 970 מיליון דולר.


 

בשנת 2004 עובד סול, בוגר MIT ותואר שני במנהל עסקים מהרווארד, כאנליסט פיננסי בחברה בינונית. לסול חיבה גדולה למתמטיקה ולכן הוא לא מהסס לסייע לבת דודתו נדיה, שמתקשה בלימודים. כאשר שאר בני המשפחה שמעו שסול החביב התנדב להעביר שיעורים בחינם, הם מצטרפים לחגיגה ומתחילים לקחת חלק בשיעורים.


כמות השיעורים שסול מוצא את עצמו מעביר לבני המשפחה עולה וסול מתקשה לעמוד בביקוש. לא רק זה אלא שהוא מקבל מחמאה מהמשפחה שהולכת לשנות את הכול - "השיעורים שלך ממש עוזרים אבל אנחנו מעדיפים לצפות בך באינטרנט, במקום לפגוש אותך באופן אישי, זה פשוט יותר קל". מה שעשוי ההיה להיות מחמאה ותו לא, גורמת לסול לחשב מסלול מחדש. הוא יכול לצלם את ההדרכות, לפרסם אותם ביוטיוב ולתת לבני המשפחה לצפות בהם בכל פעם שהם בחרו.


וכך סול מתחיל ליצור קטעי יוטיוב בני 10 דקות בנושאים שונים החל מביולוגיה ועד אמנות, והכל תוך כדי שהוא מועסק כאנליסט של קרנות גידור. בשנת 2008 עזב סול את עבודתו ומאז הוא מקדיש את עצמו במשרה מלאה ל- Sol Academy, שמציעה את התוכן שלה בחינם לכל מי שיש לו גישה לאינטרנט ושמוכן ללמוד באמצעות התרגילים והסרטונים, שרובם מועברים על-ידי סול עצמו.


 

אנדרו מייסון היה בעיצומם של לימודים להשלמת תואר ראשון במדיניות ציבורית של אוניברסיטת שיקגו, כאשר קיבל הצעת השקעה של מיליון דולר מאריק לפקופסקי כדי להקים יחד חברה בשם The Point.


הרעיון שעמד מאחורי החברה היה לאפשר לאנשים להרים קמפיין ולהתארגן סביב מטרה כלשהי לפי בחירתם, כזו שעשויה להפוך את העולם למקום טוב יותר. למרבה הצער, לא הייתה לאתר מספיק תנועה ומי שכבר נכנס לאתר לא מיהר לחזור פעם שנייה.


במסגרת המאמצים הנואשים להציל את החברה ואת ההשקעה שלו, מעלה לפקופסקי רעיון שלדעתו יכול להחיות את הסטארט-אפ המתקשה, רעיון שהתבסס על אחד מהקמפיינים שהושק באתר. קבוצת משתמשים החליטה שהמטרה שלהם צריכה להיות חסכון בכסף. התוכנית שלהם הייתה לרכז כ-20 אנשים שרוצים לרכוש את אותו המוצר ולראות אם הם יכולים לקבל הנחה קבוצתית.


מייסון לוקח על עצמו לבחון את הנושא כפרויקט צד, במקביל לתפעול היומיומי של האתר ובאוקטובר 2008 עלה הקמפיין המתוכנן הראשון של האתר החדש Groupon - "קנה שתי פיצות במחיר של אחת בחנות בקומה הראשונה של המטה שלנו בשיקגו." עשרים אנשים קנו את העסקה. המודל החדש לא רק שסיפק ללקוחות עסקאות מצוינות, הוא גם אפשר לספקים עסקאות חדשות ללא עלות. הרעיון הביא למצב של win-win עבור ספקים, לקוחות שקונים את הקופונים ועבור Groupon עצמה, שפועלת בכ-45 מדינות עם הכנסות שנתיות העולות על 1.5 מיליארד דולר.


 


שרה בלייקלי הקימה את חברת בגדי החיטוב שלה בזמן שעבדה כסוכנת מכירות של מכשירי פקס. היות והמוצר היה מיועד לנשים, הרבה משקיעים גברים לא שוכנעו. היא חקרה חומרים שונים ומצאה יצרן שיעצב את אב הטיפוס שלה תוך ידיעה שיש לה מוצר מדהים. בשנת 2012, היא נבחרה למיליארדרית הצעירה ביותר. היה לה מוצר מנצח שהיא האמינה בו, והיא דאגה שהאנשים הנכונים ימצאו אותו.



 


סטיב ג'ובס עבד במשמרת הלילה בחברת אטארי וסטיב ווזניאק היה מהנדס ב-HP. הם הכירו דרך חבר משותף במסיבת קולג'. אף אחד מהם לא הקדיש אנרגיה רבה מדי לתחביב שלהם באותו זמן, שהתחיל לאט לאט כפרויקט צד של סקרנות ותשוקה בלבד. הם הרכיבו את מוצרי Apple הראשונים שלהם מחלקי אטארי שהושלכו לפח.



 


קווין פלאנק שנא את הדרך שבה חולצות כותנה נדבקות אליו כשהוא מזיע בשיעורי הספורט בקולג'. בזמן הלימודים הוא התחיל לחקור חומרים סינתטיים שינדפו זיעה מגופו, אבל רק לאחר שסיים את לימודי הקולג' הוא פיתח את אב הטיפוס הראשון שלו ממרתף ביתה של סבתו. במהלך שיווקי מבריק הוא שלח את אב הטיפוס שלו ישירות לשחקני NFL, ואנדר ארמור המריאה לשחקים.



 


אם ראיתם את הסרט "הרשת החברתית", אתם יודעים שפייסבוק לא התחילה עם חלומות גדולים. במקום זאת, זה היה תחביב צד שנרקם והתפתח בחדרי המעונות בקולג'. מארק צוקרברג פיתח פרויקט צד שמטרתו הייתה לאפשר לסטודנטים בהרווארד "לדרג" זה את זה, בהתייחס לאפיונים שונים. משם התפשט הפרויקט למכללות אחרות, ובהמשך לכל העולם.



 


בקיץ 2010, במהלך סיעור מוחות לחיפוש אחר המוצר הבא לפיתוח, הוצג אב טיפוס שהתיימר לפתור מספר בעיות ניהול ותכנון ברמה גבוהה בחברת Fog Creek Software. קראו לו טרליס. פיתוח מלא של המוצר מתחיל זמן קצר לאחר מכן. בספטמבר 2011, Trello משיקה אפליקציות לאינטרנט ולאייפון. בשנת 2017 היא נרכשת כחברה עצמאית, תמורת 425 מיליון דולר על ידי Atlassian עם מיליוני משתמשים מרחבי העולם.



 


בשנת 1969 מייק קיטרדג' הכין מתנה להוריו - נר שיצר מהמסה של עפרונות צבעוניים. הוא היה אז בן 16. שכן שראה במקרה את המתנה, הציע למייק 2 דולר כדי להכין גם עבורו נר צבעוני אחד. הכנת הנרות התחילה כתחביב צדדי משתלם. בשנת 1998 מייק מכר את החברה שלו תמורת 500 מיליון דולר.




Comments


bottom of page