top of page
חיפוש

הרווח האמיתי הוא הסיפוק מהעשייה

שרון התקבל ללימודי אדריכלות וגם אווירונאוטיקה בטכניון. זו הייתה התלבטות קשה שבסופה החליט ללמוד אדריכלות, אבל מהר מאוד הבין שדווקא אדריכלות נוף עושה לו את זה, ונסע להשתלם בארה"ב. שם הוא מוציא תואר שני בתחום, מתמחה ונהנה מ"שנים מטריפות" של עשייה כמו שהוא מגדיר את זה. במקביל הוא מחליט לממש את אהבתו לתעופה ומוציא רישיון טיס אזרחי. כמי שמעיד על עצמו שהוא ניסה להיות "כמו כולם" הוא גילה שהוא לא איש משרד של Nine-to-Five, הוא לגמרי צריך את האקשן ולכן מקפיד "ללכלך את ידיים" בפרויקטים שהוא מתכנן ומקים ללקוחות. מעבר לזה הוא דואג לשתף את ניסיונו באקדמיה עם דור ההמשך ומלמד אדריכלות נוף בשנקר.

נפגשתי עם שרון כדי לשמוע ממנו איך הרים פרויקט צד בעולם אחר לגמרי, עולם משחקי השולחן. הסתבר לי, שעוד כשהיה ילד, אהב לחשוב ולתכנן משחקים עם עצמו. מעבר לצניעות ולרוח הצעירה, אפשר ללמוד על תשוקה לעשייה ללא פשרות עם הפנים תמיד קדימה ותפיסת עולם חיובית, כי בעצם הכול משחק אחד גדול.


מאיפה מגיעים הרעיונות שלך?

לא באמת יודע. זה פתאום בא לך. קוראים לזה מוזה, השראה... לפעמים אתה פשוט חושב מחשבה, מגלגל אותה ונולד מזה משהו. אני תמיד מתחיל כמו באדריכלות, עם נייר ריק... וזורם משם.


איך בכלל חשבת על הרעיון?

נפגשנו כמה חברים טובים מימי הצבא לערב של כיף, ואחד החברים החליט לאתגר אותי וביקש שאני אפתח איזה משחק לחבר'ה. מפה לשם הרמתי משחק מטריף של טנקים וזה היה המשחק הראשון הרציני בעצם שעשיתי. על בסיס המשחק הזה תכננתי משחק פשוט יותר, והוא הגרסה המוכרת שהוצאנו לאור כחברת משחקים מאוחר יותר.


מאיפה התחלת, מה היה הצעד הראשון?

בתור אדריכל, זה היה לי די ברור. עובדים מסודר, אב טיפוס למשחק, הכול בנוי, מדוגם ומתוקתק. חדר העבודה נראה כמו מפעל עם פס ייצור למשחקים. אני מוצא את עצמי פתאום מעביר שבועות כדי לבנות אב טיפוס לכל משחק ולעשות טסטים עם חברים. ו... נשאבתי לזה! אתה פשוט נשאב לכיף של תענוג בעשייה. מאז כל שנה אנחנו משיקים משחק אחד בשנה והיום מאחורינו כבר 6 משחקים.


איך זה מסתדר עם עבודת יום ומשפחה?

לשמחתי אני אדון לעצמי אני עצמאי ולא עובד עבור אף אחד, ולכן קל לי יותר לארגן ולחלק את המשימות שלי בזמן. אבל בגדול, כל אחד מנהל את הזמן שלו וקובע לעצמו סדרי עדיפויות. אי אפשר באמת לעשות את הכול בבת אחת. אתה מקבל עם עצמך החלטות מה חשוב לך יותר מה פחות, בנקודת הזמן בה אתה נמצא. ברור שכשאתה עובד כשכיר זה יותר מורכב. אתה צריך פשוט להחליט שאתה עושה את זה!


מה לגבי אנרגיה, מוטיבציה, נחישות והתמדה

אני יכול להעיד על עצמי שאני כמו רכבת הרים. מצד אחד, כשאני על משהו, אני יכול לעוף על זה כמה שצריך עם מוטיבציה בשמיים. משקיע בזה את כל האנרגיה שיש לי. מצד שני, יש גם תקופות שלמות של שקט והורדת הילוך. זז בין פיקים, מה שנקרא. אם החוויה היא טובה וממלאה אותך באנרגיות טובות, אתה כבר ברווח ולא משנה התוצאה הסופית. הדרך תמיד תהיה רצופה עליות כאלה אבל גם ירידות ומפחי נפש. אני לא מתבוסס בזה, הגישה שלי תמיד אומרת - פנים קדימה, ללמוד ולהתרומם.


עובדים לבד, בצוות או עם שותף?

בטבע שלי, כשאני עובד על משחק, זה שרון והקרטונים כמו שהייתי בן שבע. אבל בגדול אני מאוד נהנה לעבוד בצוות ועדיף צוות מצומצם. אפשר ככה להגיע להישגים מדהימים. זה מעשיר ויוצאים מזה דברים טובים כמו למשל קשרים עם אנשים שלא היית מגיע אליהם לולא העבודה המשותפת על הפרויקט.


למדת משהו כדי להוציא את הרעיון לפועל?

האמת שכלום. פשוט עשיתי. באתי כמו שקוראים לזה טאבולה ראסה (לוח נקי). למדתי מה שהייתי צריך תוך כדי עשייה ויצא לי מוצלח. הכול נגיש היום והמידע זמין.


איך בעצם יודעים אם הרעיון טוב?

במשחקים זה די פשוט. בונים אב טיפוס כמו שכבר הזכרנו, מביאים אנשים למה שנקרא Play Test ומשחקים... משחקים... משחקים. עוקבים אחרי האופן שבו הם משחקים, שומעים את התגובות שלהם, מקבלים הערות והארות, מתקנים ומתקדמים.


השקעת כסף שלך בקידום הרעיון?

כן השקעתי, תמיד אתה צריך להשקיע משהו גם אם זה מינורי. אני יודע שהשקעה זה חסם בדרך להוציא רעיון לאור. זה גם מאוד תלוי בפרויקט ובגובה ההשקעה הנדרשת. ככל שהפרויקט גדול ומורכב יותר, סביר להניח שאנשים נוספים ידרשו להשקיע כסף וזה הופך את כל עניין היזמות ללא פשוט. אבל, זה חלק מהעניין בדרך למימוש הפרויקט. יחד עם זאת, צריך להבין שניתן בהשקעה קטנה, להתחיל להניע תכנית, דגם או משהו מוחשי אחר להצגת הרעיון - זה לא בשמיים. צריך להיות יצירתיים ולמצוא את הדרך.


שאלת את עצמך פעם, למה שלי זה יצליח?

אני לא באמת יודע, לפעמים דברים מסתדרים ולפעמים פחות. אני גיליתי על עצמי שאני מ"החוצבים" תמיד צריך לעבוד קשה. לא מאמין שיפול עליי איזשהו צירוף מקרים קוסמי של הצלחה ואני אעוף. אני מאמין במזל (חלק בורכו ביותר), חולם בגדול, אבל ממש לא מתלונן. התברכתי בכל הדברים החשובים בחיים ואני שמח מאוד בחלקי.


מה היית משנה בדרך או בכלל?

לא זוכר שעשיתי משהו שידעתי או חשבתי שהוא טעות ולכן אין לי חרטות. אם בדיעבד הבנתי שיש מה לתקן ולשפר או שאני מחפש כיוון אחר - אני עושה את זה.


שתף בגישה שאימצת ומלווה אותך עד היום

אני מהאנשים שנכנסים לדרייב של עשייה כשיש פרויקט על הפרק, טוטאלי, זה סטייט אוף מיינד - "לזמן אין משמעות והשולחן בוער". חברים ומשפחה יודעים שצריך לתפוס מרחק. זה מוביל לפעמים ללחץ ולטעויות מיותרים. אם הייתי צריך לשים את האצבע על משהו שאימצי עם השנים, זה שעדיף לקחת את הזמן.


שני סנט לקוראים על הוצאת רעיונות לאור

1. מי שלא בא באהבה אין לו מה להמשיך. זה הרווח האמיתי. הסיפוק מהעשייה.

2. לנסות ולעשות. זה שם אותך בנקודת פתיחה אחרת עם עצמך. אם לא מנסים אין שום סיכוי להצליח. אין ממה לפחד.

Comentários


bottom of page